גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
198 יחסים: HebrewBooks.org, ממזר, מאיר קצנלבוגן, מניין, מס, מסעי הצלב, מספריים, מסחר, מסכת כתובות, מסכת יבמות, מצוות תלמוד תורה, מרדכי בן הלל, משפחה, משחק מילים, משה הכהן ממגנצא, משכון, מתנות לאביונים, מלמד, מלקות (הלכה), מלווה בריבית, מטפורה, מטבע, מטבע זהב, מחלוקת, מבחן, מגנצא, מדרש, מהר"ם מרוטנבורג, מהרי"ל, מוסר (הלכה), מידתיות, מיינץ, אנז'ו, אנגליה, ארבע מיתות בית דין, אלמן, אלעזר מוורמס, אליעזר ממיץ, אליעזר בן נתן, אליעזר בן יואל, אחרונים, אב"ד, אבן העזר, אבא שאול, אבידה, אדר, אור זרוע, איסור אכילת חלב, נדר (יהדות), נדוניה, ..., נורמנדי, נכרי, נידה, נידוי (הלכה), סעודת מצווה, ספר תורה, ספרא, ערכאות של גויים, עלילת דם, עגינות, עדות, עיקול, עיכוב קריאה, פסול חיתון, פרנס, פרעות תתנ"ו, פת עכו"ם, פלורין איטלקי, פוסק, פורים, פיאודליזם, פיוט, צאן ברזל, צרפת, צרפת בימי הביניים, צדקה, קריאת התורה, קלן, קללה, קדושה דסידרא, קורבן התמיד, ר"ש משאנץ, רמ"א, רא"ש, ראש חודש, ראשונים, רשב"ם, רב, רבנן סבוראי, רבנו תם, רבנו גרשום, רוחניות, ריין, שמאי (מקצוע), שמפן, שמחה משפיירא, שמחה אסף, שאלות ותשובות, שפייר, שלמה לוריא, שליח ציבור, שחיטה, שבעה עשר בתמוז, שבת, שבועה (יהדות), שו"ת תרומת הדשן, שומה (מיסוי), שולחן ערוך, שוחד, שכרות, תמוז, תפילת מנחה, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילה, תפילה (יהדות), תקנות הקהילה, תרומת הדשן (ספר), תשובה (יהדות), תלמוד, תלמוד תורה, תלמיד חכם, תלייה, תוספות, ל"ט אבות מלאכה, לונדון, לידה, ט"ו באב, טרואה, טולדו, טובי העיר, טירחא דציבורא, חרם (הלכה), חרם חברתי, חרם דרבנו גרשום, חתונה, חליצה, חבל הריין, חילול השם, חיים הלל בן-ששון, חיים יוסף דוד אזולאי, בעלי התוספות, ברוך בן שמואל, בשר שנתעלם מן העין, בין אדם לחברו, בית משפט, בית דין (הלכה), בית המקדש, בית כנסת, ביגמיה, ביגוד, גרמניה, גלילה, גזל (משפט עברי), גבאי, גוי של שבת, גירושין, ד'תתק"ף, ד'תתק"כ, ד'תתקנ"ו, ד'תתקפ"ג, ד'תתקכ"א, דאורייתא, דיין (משפט עברי), ה'קמ"א, המאה ה-12, המאה ה-13, הפקר בית דין הפקר, הצהרת הון, הקזת דם, הקהילה היהודית, התרמה, הלוואה בריבית, הלכה, הודאת בעל דין, היריון, היתר עסקה, וורמס, כשרות, כתב יד (העתק), כתובה, ימים נוראים, ירושה, ישראל שציפנסקי, יהדות, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהדות וורמייזא, יום הכיפורים, יום-טוב ליפמן צונץ, יולדת, יין נסך, ייבום, 1160, 1196, 1220, 1223, 1278. להרחיב מדד (148 יותר) »
HebrewBooks.org
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וHebrewBooks.org · ראה עוד »
ממזר
לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וממזר · ראה עוד »
מאיר קצנלבוגן
#הפניה מאיר קצנלנבוגן.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומאיר קצנלבוגן · ראה עוד »
מניין
מניין בבית מדרש של חסידות סאטמר שוק הפשפשים ביפו בהלכה, מִנְיָן הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומניין · ראה עוד »
מס
מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומס · ראה עוד »
מסעי הצלב
אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומסעי הצלב · ראה עוד »
מספריים
מספריים מסוגים שונים מספריים הם כלי המשמש לחיתוך חומר דק בכוח מועט.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומספריים · ראה עוד »
מסחר
Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומסחר · ראה עוד »
מסכת כתובות
מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומסכת כתובות · ראה עוד »
מסכת יבמות
ללא.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומסכת יבמות · ראה עוד »
מצוות תלמוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומצוות תלמוד תורה · ראה עוד »
מרדכי בן הלל
רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומרדכי בן הלל · ראה עוד »
משפחה
פון צפלין - ציור מן המאה ה-19 תמונה משפחתית משנת 1945 מִשׁפָּחָה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומשפחה · ראה עוד »
משחק מילים
#הפניה שעשועי לשון.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומשחק מילים · ראה עוד »
משה הכהן ממגנצא
רבי משה הכהן ממגנצא (או רבי משה הכהן אשכנזי או רמ"ה), היה בן תקופת בעלי התוספות ולמד בישיבת רבינו תם.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומשה הכהן ממגנצא · ראה עוד »
משכון
משכון הוא מונח משפטי שפירושו נכס המשועבד כערובה לחיוב.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומשכון · ראה עוד »
מתנות לאביונים
קופות צדקה עבור מתנות לאביונים חיילי צה"ל מחלקים מתנות לילדים בסיכון ועוזרים להם להתכונן לחג. מתנות לאביונים היא אחת מהמצוות הנוהגות בחג פורים, והיא חלה על גברים ונשים כאחד.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומתנות לאביונים · ראה עוד »
מלמד
מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומלמד · ראה עוד »
מלקות (הלכה)
מלקות הן אחד מהעונשים המוזכרים בתורה, והוא ניתן לאדם שעבר על אדם שעבר במזיד על אחת מצוות לא תעשה שבתורה, בתנאי שהתרו בו קודם שעבר, וכשהיו עדים על כך.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומלקות (הלכה) · ראה עוד »
מלווה בריבית
מלווה בריבית הוא מקצועו של אדם המלווה את כספו לאחרים (ללוֹוים) בתמורה לריבית המשולמת לו.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומלווה בריבית · ראה עוד »
מטפורה
מֶטָפוֹרָה (מיוונית: μεταφορά; צירוף של התחילית מטא (μετά.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומטפורה · ראה עוד »
מטבע
מדינת ישראל שני הצדדים של מטבע ספרדי מתקופת פרננדו השישי (1756) מַטְבֵּעַ, במשמעותו המקורית, הוא גוש מתכת בעל צורת עיגול או צורה דומה, שעליו הטבעה שנוצרה על ידי ריבון (ומכאן נגזר שמו), ואשר מטרתו לשמש אמצעי תשלום, המקל על פעולות הקנייה, המכירה והתשלום עבור סחורות, עבודה או שירותים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומטבע · ראה עוד »
מטבע זהב
מטבע זהב הוא מטבע שכולו או מרביתו עשוי זהב.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומטבע זהב · ראה עוד »
מחלוקת
מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומחלוקת · ראה עוד »
מבחן
תלמידים בשעת מבחן בהודו סטודנטים בשעת מבחן באוניברסיטת וינה תלמיד בית ספר בישראל בזמן מבחן מבחן, בחינה או מבדק הוא כלי מדידה או תהליך שיטתי שנועד לבחון תכונה (כמו: טיב הידע או הביצוע, כישורים, אופי) של אדם בתחום מסוים, לרוב באמצעות שאלון עליו הוא נדרש לענות בזמן מוגבל.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומבחן · ראה עוד »
מגנצא
#הפניה מיינץ.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומגנצא · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומדרש · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנבורג
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומהרי"ל · ראה עוד »
מוסר (הלכה)
מוֹסֵר (במקור: מסור) הוא מונח הלכתי המתייחס למי שגורם לאדם מישראל או לממונו להימסר בידי גורם בעל כוח, בעיקר שאינו יהודי.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומוסר (הלכה) · ראה עוד »
מידתיות
מידתיות היא מושג מתחום המשפט, המתאר שמירה על יחס נאות בין המטרה של נקיטת צעד כלשהו לבין התוצאה וההשלכות (החיוביות והשליליות) של צעד זה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומידתיות · ראה עוד »
מיינץ
מיינץ בשנת 1890, ברקע נהר הריין הקמת בית כנסת חדש במיינץ, 1912 מיינץ (בגרמנית: Mainz;; במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ומיינץ · ראה עוד »
אנז'ו
מפת אנז'ו והמחוזות הסובבים אותה ב-1050 טירת אנז'ה, מקום מושבם של רוזני אנז'ו אנז'ו (בצרפתית: Anjou) הוא אזור היסטורי בעמק הלואר, צרפת, שבירתו אנז'ה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ואנז'ו · ראה עוד »
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ואנגליה · ראה עוד »
ארבע מיתות בית דין
ארבע מיתות בית דין הן שיטות הוצאה להורג לביצוע עונש מיתה לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וארבע מיתות בית דין · ראה עוד »
אלמן
#הפניהאלמנות.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ואלמן · ראה עוד »
אלעזר מוורמס
#הפניה אלעזר מגרמייזא.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ואלעזר מוורמס · ראה עוד »
אליעזר ממיץ
רבי אליעזר בן שמואל ממיץ (ה"רא"ם"), (נולד בערך בשנת 1140 - 1237), נתפרסם בעיקר בשל חיבורו "ספר יראים".
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ואליעזר ממיץ · ראה עוד »
אליעזר בן נתן
רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ואליעזר בן נתן · ראה עוד »
אליעזר בן יואל
רבי אליעזר בן יואל הלוי, המכונה ראבי"ה; סביבות ד'תת"ק (1140~) - אחרי ד'תתק"פ (1220+), היה בן תקופת הראשונים ומחבר הספר אבי העזרי.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ואליעזר בן יואל · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ואחרונים · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ואב"ד · ראה עוד »
אבן העזר
אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ואבן העזר · ראה עוד »
אבא שאול
אַבָּא שָׁאוּל היה תנא בדור הרביעי, בן דורו של רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ואבא שאול · ראה עוד »
אבידה
#הפניה אבדה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ואבידה · ראה עוד »
אדר
אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ואדר · ראה עוד »
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ואור זרוע · ראה עוד »
איסור אכילת חלב
איסור אכילת חֵלֶב הוא מצווה ביהדות אשר אוסרת אכילה של חלקים שומניים מוגדרים של בהמה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ואיסור אכילת חלב · ראה עוד »
נדר (יהדות)
ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ונדר (יהדות) · ראה עוד »
נדוניה
מודעה בהודו הקוראת להתנגדות לנדוניה נדוניה, היא תשלום הניתן בכסף או במתנות, על ידי משפחת הכלה לחתן או לשני בני הזוג יחד.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ונדוניה · ראה עוד »
נורמנדי
מפת נורמנדי נורמנדי (או נורמנדיה; בצרפתית: Normandie) הוא אזור בצפון צרפת.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ונורמנדי · ראה עוד »
נכרי
#הפניה גוי.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ונכרי · ראה עוד »
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ונידה · ראה עוד »
נידוי (הלכה)
בהלכה, נידוי הוא אחד מהעונשים שיש בסמכות בית דין לגזור במקרים מסוימים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ונידוי (הלכה) · ראה עוד »
סעודת מצווה
מאיר רוזנבוים בסעודת מצווה בשמחה משפחתית סעודת מצווה לכבוד ברית מילה ביהדות, סעודת מצווה היא סעודה שמצווה לאכול בה כזית לחם.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וסעודת מצווה · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וספר תורה · ראה עוד »
ספרא
סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וספרא · ראה עוד »
ערכאות של גויים
ערכאות של גויים (מכונים בקיצור גם ערכאות) הוא כינוי תלמודי והלכתי לבתי דין של גויים (אף אם הם דנים לפי דיני ישראל), וגם לבתי דין יהודיים שדנים בהם שלא לפי המשפט העברי.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וערכאות של גויים · ראה עוד »
עלילת דם
תיאור עלילת דם שהתרחשה כביכול ברגנסבורג בשנת 1476. האיור משנת 1627. היהודים בתמונה מקיזים את דמם של ילדים נוצרים ואוגרים אותו לקראת הפסח. עלילת דם היא האשמה שקרית אנטישמית כלפי יהודים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ועלילת דם · ראה עוד »
עגינות
עגינות היא מונח ביהדות שמלכתחילה יוחד לציון מצבה של אישה שבעלה הלך למרחקים ואין ידוע מה עלה בגורלו והאם הוא חי או מת, כלומר, לאישה הנשואה כהלכה, שאבדו עקבות בעלה, ועל כן היא לא חיה עם בן זוגה, והיא אסורה להינשא לאחר.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ועגינות · ראה עוד »
עדות
סנאט דוד בן-גוריון מעיד בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל בירושלים מרדכי אליעזר גרישפן, אחיו של הרשל גרינשפן, מעיד במשפט אייכמן בירושלים עדות היא מסירת תיאור של מאורע או נושא מסוים, על ידי מי שחווה אותם בצורה קרובה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ועדות · ראה עוד »
עיקול
עיקול הוא החרמת רכוש או כספים, בין שמצויים בידי החייב בעת הטלת העיקול ובין שהחייב יהיה זכאי להם בעתיד.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ועיקול · ראה עוד »
עיכוב קריאה
בקהילות ישראל באירופה, עיכוב קריאה היה אקט קהילתי של מעין הפגנה שהייתה נוצרת באמצעות עיכוב קריאת התורה בבית הכנסת על ידי המוחה עד להתערבות מוסדות הקהילה בעניינו.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ועיכוב קריאה · ראה עוד »
פסול חיתון
פסול חיתון הוא יהודי אשר מנוע מלהינשא על פי ההלכה היהודית עם יהודים כשרים, למשל בגלל היותו ממזר.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ופסול חיתון · ראה עוד »
פרנס
פַּרְנָס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד) הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ופרנס · ראה עוד »
פרעות תתנ"ו
#הפניה גזירות תתנ"ו.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ופרעות תתנ"ו · ראה עוד »
פת עכו"ם
פַּת עַכּוּ"ם (או: פת גויים, פת נכרים) הוא איסור הלכתי המהווה חלק מהלכות הרחקה מגויים, לפיו לחם שנעשה מאחד מחמישה מיני דגן, שנאפה על ידי אדם שאינו יהודי אסור באכילה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ופת עכו"ם · ראה עוד »
פלורין איטלקי
פלורין זהב מ-1347. פלר דה ליס בצד אחד (משמאל) ויוחנן המטביל מצידו השני (מימין) פלורין איטלקי או, פשוט, פלורין (באיטלקית: Fiorino, מילולית: פרח קטן) היה מטבע שנטבע בפירנצה בין השנים 1252 ו-1523.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ופלורין איטלקי · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ופוסק · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ופורים · ראה עוד »
פיאודליזם
המונח פיאודליזם או המשטר הפיאודלי משמש בשני מובנים שונים: במובן הרחב הוא מציין שיטה חברתית-פוליטית-דתית, שהתבססה באירופה במהלך ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ופיאודליזם · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ופיוט · ראה עוד »
צאן ברזל
#הפניה נכס צאן ברזל.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וצאן ברזל · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וצרפת · ראה עוד »
צרפת בימי הביניים
ממלכת צרפת בימי הביניים (בערך, מהמאה ה-10 עד אמצע המאה ה-15) התאפיינה בפיצול של האימפריה הקרולינגית ופרנקיה המערבית (843–987); הרחבת השליטה המלכותית על ידי בית קאפה (987–1328), כולל מאבקיהם עם הנסיכויות העצמאיות כמעט (דוכסויות ורוזנויות, כגון אזורי נורמנדי ואנז'ו), ויצירה והרחבה של שליטה מנהלית/מדינתית (בעיקר תחת פיליפ השני אוגוסט ולואי התשיעי) במאה ה-13; ועלייתו של בית ולואה (1328–1589), כולל המשבר השושלתי הממושך נגד בית פלנטג'נט והאימפריה האנגווינית שלהם, שהתפרץ במלחמת מאה השנים (1337–1453) (שהחמיר על ידי המוות השחור הקטסטרופלי ב-1348), והניח את הזרעים למדינה ריכוזית ומורחבת יותר בתקופה המודרנית המוקדמת וליצירת תחושת זהות צרפתית.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וצרפת בימי הביניים · ראה עוד »
צדקה
עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710 מבחר קופות צדקה ניידות צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וצדקה · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וקריאת התורה · ראה עוד »
קלן
גשר הוהנצולרן, אחד משבעת הגשרים החוצים את הריין בקלן. זהו גשר הרכבות העמוס ביותר באירופה. ברקע - הקתדרלה של קלן קלן ההרוסה בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הריסות גשר הוהנצולרן, שקועות בנהר הריין, נראות מימין לקתדרלה סתיו בפארק לינדנטל, הפארק הגדול בעיר כנסיית מרטין הקדוש, אחד מסמלי העיר שטר מכירת בית בקהל קולוניא, ימי הביניים, ללא תאריך. נהר הריין עלה על גדותיו והציף חלקים נרחבים ממרכז העיר, אפריל 1983 בתים צבעוניים בשוק המרכזי העתיק של קלן קֶלְן (בגרמנית: Köln,, מוכרת בשפות רבות גם כקולון או קולוניא וכן קוילן בפי יהודי אשכנז) היא העיר הגדולה ביותר במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה והרביעית בגודלה בגרמניה, עם אוכלוסייה של מעל כמיליון תושבים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וקלן · ראה עוד »
קללה
כתבי מארות - קללות ממצרים העתיקה על גבי שברי חרס. קללה היא איחול וביטוי שאיפה למאורעות רעים שייקרו למי שמוטלת עליו הקללה (המקולל), או פנייה מפורשת לאלוהים או למלאכיו על-מנת שירעו עם המקולל.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וקללה · ראה עוד »
קדושה דסידרא
קדושה דסִדרא (או קדושת ובא לציון) היא לקט של פסוקים מהתנ"ך, הנאמרים בסדר התפילה היהודי, לרוב בתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וקדושה דסידרא · ראה עוד »
קורבן התמיד
קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וקורבן התמיד · ראה עוד »
ר"ש משאנץ
#הפניה שמשון משאנץ.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ור"ש משאנץ · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ורמ"א · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ורא"ש · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וראש חודש · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וראשונים · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ורשב"ם · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ורב · ראה עוד »
רבנן סבוראי
#הפניה סבוראים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ורבנן סבוראי · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ורבנו תם · ראה עוד »
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ורבנו גרשום · ראה עוד »
רוחניות
המונח רוחניות הוא מושג המציין סוג מציאות אחר מהמציאות החומרית.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ורוחניות · ראה עוד »
ריין
ריין (בגרמנית: Rhein, בצרפתית: Rhin, בהולנדית: Rijn, ברומאנש: Rain) הוא נהר שאורכו 1,233 קילומטר (הנהר הארוך במערב אירופה) אשר מקורותיו בהרי האלפים בדרום שווייץ והוא זורם צפונה דרך אגם קונסטנץ, גרמניה והולנד עד שנשפך לים הצפוני.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וריין · ראה עוד »
שמאי (מקצוע)
שמאי הוא אדם העוסק בהערכת שווי כספי (שומה) של רכוש או נזק לרכוש וכן בהיבטים שונים של פרשנות לעניין חבות ו/או כיסוי ביטוחי.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושמאי (מקצוע) · ראה עוד »
שמפן
#הפניה שמפאן-ארדן.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושמפן · ראה עוד »
שמחה משפיירא
רבי שמחה משפיירא היה מגדולי חכמי אשכנז בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושמחה משפיירא · ראה עוד »
שמחה אסף
הרב פרופ' שמחה אסף שני משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 הרב פרופ' שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי, אשר שימש גם כראש ישיבה באודסה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושמחה אסף · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שפייר
שפייר (מגרמנית: Speyer; בפי היהודים: שפיירא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושפייר · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושלמה לוריא · ראה עוד »
שליח ציבור
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושליח ציבור · ראה עוד »
שחיטה
שחיטת עוף בסופר מרקט באינדונזיה שחיטה היא הריגת בעל חיים במטרה להכינו כבשר למאכל אדם.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושחיטה · ראה עוד »
שבעה עשר בתמוז
י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושבת · ראה עוד »
שבועה (יהדות)
שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושבועה (יהדות) · ראה עוד »
שו"ת תרומת הדשן
#הפניה ישראל איסרלן#ספריו.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושו"ת תרומת הדשן · ראה עוד »
שומה (מיסוי)
פירוש המילה שׁוּמָה בעברית הוא "הערכה" או "אומדן לערכו של דבר".
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושומה (מיסוי) · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושולחן ערוך · ראה עוד »
שוחד
250px שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת בחשאי לנושא תפקיד על מנת שיפעל באופן הנוגד את מטרות תפקידו.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושוחד · ראה עוד »
שכרות
פקח בבריטניה מנסה להוריד צעיר שתוי שניסה לטפס על הסטונהנג'. אביהן יין על מנת לגרום לו להשתכר, מאת פיליפ מדהרסט. שתיית יין מרובה גורמת למצב של שכרות אדם שיכור ברחוב. וינה, תחילת המאה ה-20 שִׁכְרוּת היא מצב שבו נמצא אדם בהשפעת אלכוהול.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ושכרות · ראה עוד »
תמוז
תמוז (מאכדית: dumuzu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הרביעי במספר לפי המסורת המקראית והעשירי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ותמוז · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ותפילת ערבית · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ותפילה · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תקנות הקהילה
תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ותקנות הקהילה · ראה עוד »
תרומת הדשן (ספר)
#הפניה ישראל איסרלן#ספריו.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ותרומת הדשן (ספר) · ראה עוד »
תשובה (יהדות)
שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ותשובה (יהדות) · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ותלמוד תורה · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ותלמיד חכם · ראה עוד »
תלייה
איור של תלייה טיפוסית התלייה היא שיטה ותיקה להוצאה להורג, לרצח ולהתאבדות.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ותלייה · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ותוספות · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ולונדון · ראה עוד »
לידה
אם ותינוקה מיד לאחר הלידה, תוך מגע עור לעור צמידי לידה (הלבנים) המחולקים מיד לאחר הלידה ליילוד ולהוריו לידה היא התהליך שבו מסתיים ההיריון האנושי והעובר יוצא מרחם אמו לאוויר העולם.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ולידה · ראה עוד »
ט"ו באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וט"ו באב · ראה עוד »
טרואה
טרואה (בצרפתית: Troyes) מכונה בספרות הרבנית גם בשם טרוייש היא עיר הבירה של מחוז אוב שבחבל גראנד אסט בצרפת.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וטרואה · ראה עוד »
טולדו
טולדו (בספרדית: Toledo, הגייה) היא עיר במרכז ספרד, כ-70 ק"מ דרומית לעיר הבירה מדריד.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וטולדו · ראה עוד »
טובי העיר
#הפניה פרנס.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וטובי העיר · ראה עוד »
טירחא דציבורא
#הפניה טורח ציבור.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וטירחא דציבורא · ראה עוד »
חרם (הלכה)
#הפניה חרם (נידוי הלכתי).
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וחרם (הלכה) · ראה עוד »
חרם חברתי
חרם חברתי הוא סוג של נידוי חברתי של אדם, המתבטא באופנים שונים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וחרם חברתי · ראה עוד »
חרם דרבנו גרשום
חרם דרבנו גרשום (בראשי תיבות: חדר"ג) הוא שם כולל למספר תקנות שתיקן רבנו גרשום מאור הגולה, מגדולי חכמי לותרינגיה וראש ישיבת מגנצא, בקהילות אשכנז, וגזר על הפרתן עונש של חרם.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וחרם דרבנו גרשום · ראה עוד »
חתונה
חופה יהודית במוסקבה הנסיכה אלכסנדרה חתונה היא הכינוי של טקס הכניסה בברית הנישואים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וחתונה · ראה עוד »
חליצה
בהלכה, חליצה היא מצוות עשה, המתקיימת כחלופה לייבום, כשאדם נפטר ללא צאצאים חיים ומותיר אחריו אלמנה ואח אחד או יותר.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וחליצה · ראה עוד »
חבל הריין
חבל הריין (או ריינלנד, בגרמנית: Rheinland) הוא שמו של האזור השוכן לגדות החלק הצפוני והמרכזי של נהר הריין בגרמניה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וחבל הריין · ראה עוד »
חילול השם
גילוי דעת בירושלים המתריע מפני חילול השם על ידי התנהגות לא ראויה כלפי גויים, 2011 ביהדות, חילול השם הוא מצב שבו מחולל שמו של האלוהים עקב מצבם או מעשיהם של מאמיניו.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וחילול השם · ראה עוד »
חיים הלל בן-ששון
חיים הלל בן-ששון (Ben-Sasson; כ"א בשבט תרע"ד, 17 בפברואר 1914 – כ"ט באייר תשל"ז, 16 במאי 1977) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וחיים הלל בן-ששון · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברוך בן שמואל
רבי ברוך בן שמואל ממגנצא היה רב, פוסק, פרשן תלמוד ופייטן במאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וברוך בן שמואל · ראה עוד »
בשר שנתעלם מן העין
דין בשר שנתעלם מן העין הוא אחד מדיני כשרות בהלכה היהודית, אשר לפיו חל איסור לאכול בשר אשר לפחות לזמן-מה לא היה בהשגחת יהודי, מחשש שמא הוחלף על ידי עורבים, עכברים או אדם, בבשר שאינו כשר.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ובשר שנתעלם מן העין · ראה עוד »
בין אדם לחברו
#הפניה מצוות שבין אדם לחברו.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ובין אדם לחברו · ראה עוד »
בית משפט
בית משפט לפלילים בלונדון שבאנגליה, ציור משנת 1808 בית משפט הוא חלק מהרשות השופטת – מוסד אשר המדינה מעניקה לו סמכות שפיטה כללית.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ובית משפט · ראה עוד »
בית דין (הלכה)
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ובית דין (הלכה) · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ובית המקדש · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ובית כנסת · ראה עוד »
ביגמיה
#הפניה פוליגמיה קטגוריה:פוליגמיה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וביגמיה · ראה עוד »
ביגוד
סגנונות לבוש לאורך ההיסטוריה, ממצרים העתיקה (צד שמאל למעלה) עד המאה ה-15 (בצד ימין למטה) בגדים הם כיסוי גוף, אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וביגוד · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וגרמניה · ראה עוד »
גלילה
Maurits Leon, '''גלילה''', אוסף המוזיאון להיסטוריה יהודית, אמסטרדם, הולנד כיסוי ספר התורה במעילו במהלך גלילה של ספר תורה אשכנזי גלילה הוא טקס אצל יהדות אשכנז, כחלק מטקס ההגבהה, בו נגלל ספר התורה, נכרך ברצועת בד ומכוסה במעילו, על מנת שניתן יהיה להחזירו למקומו בארון הקודש.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וגלילה · ראה עוד »
גזל (משפט עברי)
גזל הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיו אסור לקחת חפץ מבעליו בכוח ובלי רשותו.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וגזל (משפט עברי) · ראה עוד »
גבאי
שַמָּש תוקע בשופר בבית כנסת בתל אביב לפני כניסת יום הכיפורים, 1960 גבאי (לעיתים נקרא שַמָּש אף שיש תפקיד נפרד של שמש בית כנסת, העוסק ומטפל בתחזוקתו) הוא כינוי לאדם האחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים של בית הכנסת, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי שליחי ציבור (חזנים), וקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים בשעת התפילה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וגבאי · ראה עוד »
גוי של שבת
מכונית בירושלים ועליה שלט "גוי של שבת" גוי של שבת הוא מונח ביהדות, המתייחס לגוי (כל אדם שאינו יהודי) שתפקידו להקל על יהודי בכך שהוא עושה מלאכות האסורות על היהודי בשבת (אחת מל"ט אבות מלאכה, תולדות שלהן, או איסור שבות).
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וגוי של שבת · ראה עוד »
גירושין
#הפניהגירושים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וגירושין · ראה עוד »
ד'תתק"ף
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וד'תתק"ף · ראה עוד »
ד'תתק"כ
#הפניה ד'תתק"ך.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וד'תתק"כ · ראה עוד »
ד'תתקנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וד'תתקנ"ו · ראה עוד »
ד'תתקפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וד'תתקפ"ג · ראה עוד »
ד'תתקכ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וד'תתקכ"א · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ודאורייתא · ראה עוד »
דיין (משפט עברי)
#הפניה דיין (הלכה).
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ודיין (משפט עברי) · ראה עוד »
ה'קמ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וה'קמ"א · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם והמאה ה-13 · ראה עוד »
הפקר בית דין הפקר
בהלכה, הפקר בית דין - הפקר הוא כלל המופיע בתלמוד בהתבסס על המשנה והמקרא, ולפיו בית דין יכול להפקיר רכוש מבעליו ללא הצדקה משפטית-פורמלית, לפי ראות עיניו.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם והפקר בית דין הפקר · ראה עוד »
הצהרת הון
הצהרת הון היא דיווח של תושב ישראל לרשות המיסים על הנכסים הנמצאים בבעלותו בתאריך מסוים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם והצהרת הון · ראה עוד »
הקזת דם
Hans von Gersdorff, ''Feldbuch der Wundarznei'', 1517 נקודות להקזת דם הקזת דם (בלועזית: פלבוטומיה, Flebotomia) הייתה טיפול רפואי נפוץ מן העת העתיקה ועד לשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם והקזת דם · ראה עוד »
הקהילה היהודית
הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם והקהילה היהודית · ראה עוד »
התרמה
לפרקונים" מתרימים את הקהל במהלך תהלוכה לאיסוף כספים לטובת מיזמי מאבק בעוני בסיאטל התרמה היא פעולה לשם איסוף תרומות, כלומר בקשת כסף, מזון או ציוד מאדם או מארגון.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם והתרמה · ראה עוד »
הלוואה בריבית
#הפניה מלווה בריבית.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם והלוואה בריבית · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם והלכה · ראה עוד »
הודאת בעל דין
הודאת בעל דין כמאה עדים דמי הוא כלל בדיני ממונות בהלכה, לפיו דברי אדם הנאמרים לחובת עצמו נאמנים יותר מכל דבר אחר, ומתחייב ממון על פי דבריו.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם והודאת בעל דין · ראה עוד »
היריון
אישה בשלב מתקדם של היריון היריון הוא תהליך שבו נקבה נושאת ברחמה צאצא אחד או יותר, הקרוי עובר, המתפתח עד לשלב בו הוא מסוגל לחיות מחוץ לרחם.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם והיריון · ראה עוד »
היתר עסקה
בד"ץ בני ברק היתר עסקה הוא אמצעי הלכתי המאפשר מתן הלוואה בריבית בדרך הערמה במסגרת ההלכה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם והיתר עסקה · ראה עוד »
וורמס
ווֹרְמְס (בגרמנית: Worms; במקורות היהודים נקראת ורמייזא, וורמיישא או גרמייזא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, על גדות הריין.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ווורמס · ראה עוד »
כשרות
הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וכשרות · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כתובה
כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וכתובה · ראה עוד »
ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וימים נוראים · ראה עוד »
ירושה
המונח "ירושה" או "הורשה", בהגדרתו הרחבה, מתייחס לכל העברה של מאפיין כלשהו מאדם לאדם, כגון תפקיד או תכונות גופניות במשפחה, בלא קשר למותו של האדם המוריש.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וירושה · ראה עוד »
ישראל שציפנסקי
#הפניה ישראל שבתי שצ'יפנסקי.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וישראל שציפנסקי · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ויהדות · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות וורמייזא
וורמס ב-1630. רחוב היהודים מסומן בצהוב יהדות וורמייזא, כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ויהדות וורמייזא · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ויום הכיפורים · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן צונץ
הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »
יולדת
#הפניה לידה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ויולדת · ראה עוד »
יין נסך
סילו המחזיק יין עם מדבקת "נא לא לגעת" בשל חשש מפסילת הכשרות כהגדרת יין נסך יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה ובהנאה.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ויין נסך · ראה עוד »
ייבום
מצוות ייבום היא מצווה מהתורה, החלה כשאדם נשוי מת מבלי להשאיר אחריו צאצאים.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם וייבום · ראה עוד »
1160
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ו1160 · ראה עוד »
1196
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ו1196 · ראה עוד »
1220
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ו1220 · ראה עוד »
1223
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ו1223 · ראה עוד »
1278
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנות שו"ם ו1278 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תקנות_שו"ם
